נסאר ואח' נ' פרופ' רוני גמזו , מנכ"ל משרד הבריאות ואח'

החלטה

עניינה של העתירה בבקשת העותרים לאפשר להם לגשת לבחינות לקראת סטאג' ברפואה בישראל. העותרים הם בוגרי הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת אל קודס, הפועלת במשולב בישראל ובאזור יהודה ושומרון. העותרים מבקשים כי יוכרו כתלמידי חו"ל חרף העובדה שהמדובר במוסד לימודים הפועל גם בישראל מבלי שקיבל את אישור המל"ג.

במסגרת כתב תשובה שהגיש ב"כ המשיבים, התבקש בית המשפט להורות על מחיקת העתירה על הסף בשל אי צירופה של האוניברסיטה כמשיבה, על אף שהמדובר במשיב חיוני ונדרש לעתירה.

לנוכח טענה זו ביקשתי מב"כ העותרים ומב"כ האוניברסיטה להודיע את עמדתם בסוגיה האמורה.

ב"כ האוניברסיטה הודיע כי האוניברסיטה אינה מתנגדת לצירופה כצד להליך, וכי לגופו של עניין היא תומכת בעתירת העותרים וסבורה כי על משרד הבריאות להכיר בהם.

בטעות סברתי כי עמדה זו היא גם על דעת העותרים עצמם ולפיכך הוריתי על צירוף האוניברסיטה. ב"כ העותרים העמידני על טעותי ולפיכך בטלתי את החלטתי הקודמת עד לקבלת עמדת העותרים בעניין הנדון. עתה מונחת בפניי עמדת ב"כ העותרים, ומתברר כי הם מתנגדים לצירופה של האוניברסיטה. משכך, אדרש עתה לטענותיהם ואכריע בהן.

לטענת העותרים האוניברסיטה אינה צד העלול להיפגע מן העתירה, וכעולה מתגובתה, היא אף תומכת בעמדת העותרים. הכרה בתוארי הרפואה שרכשו העותרים באוניברסיטה אינה עשויה להשפיע על הליכי ההכרה בפעילותה בשטח ישראל על ידי המל"ג.

עוד טוענים העותרים, כי עניינם אינו נוגע להכרה בפעילות האוניברסיטה בשטח ישראל. בהקשר זה מציינים הם כי בעתירה הראשונה שהוגשה בסוגיה הנדונה (עת"מ 1293/09 סחר מנצור נ' משרד הבריאות) ביקשו המשיבים לצרף, בין היתר, את האוניברסיטה. בית המשפט קיבל את הבקשה (על אף התנגדות העותרים באותה עתירה), אולם האוניברסיטה הודיעה כי אין בדעתה להצטרף להליך ולא נטלה חלק בו. אי התייצבותה של האוניברסיטה להליך לא מנע ממשרד הבריאות להודיע כי החליט לבחון את מעמד בית הספר לרפואה של האוניברסיטה על סמך הטענה שהוא נמצא באבו דיס, בשטח שאינו בשליטת ישראל, במתכונת של בית ספר לרפואה בחו"ל על פי סעיף 4(ב)(2) לפקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל"ז-1976. וצוין, כי בקשותיהם של העותרים באותה עתירה, 15 במספר, אושרו לפנים משורת הדין. בעתירה הנוכחית טוענים העותרים כי השאלה העומדת על הפרק היא סבירות החלטת ההקפאה של אותה החלטה, שקיבל מנכ"ל משרד הבריאות, ולפיה עד למתן החלטה בבקשה שהגישה האוניברסיטה בשנת 2011 למל"ג, לפיצולה בין אוניברסיטה שתפעל בשטחי הרשות הפלסטינית לבין מכללה שתפעל במנותק בתחומי ישראל ובאישור המל"ג, יוקפא הטיפול בבחינת בקשות של סטודנטים אחרים שלמדו בה. לטענת העותרים, בעקבות ערעור שנדון בבית המשפט העליון על פסק דין שניתן בעתירה שנייה בסוגיה זו (עת"מ 35209-06-11 בכרי נ' משרד הבריאות, היה על המשיבים לדון בבקשתם לגופה, שכן בפסק דינו בעע"ם 2055/12 בכרי נ' משרד הבריאות (מיום 5.8.12) הורה בית המשפט העליון כי אם עד ליום 1.1.13 לא תתקבל החלטה במל"ג לעניין ההכרה באוניברסיטה, יהיה על הגורמים המוסמכים להידרש מחדש לסוגיה ולקבל החלטה בשאלת תחולת ההחלטה "המוקפאת" על עניינם של העותרים בעתירה השנייה.

העותרים טוענים כי כריכת סוגית הכרת המל"ג באוניברסיטה בעניינם, יסרבל את ההליך ויסיט אותו למחוזות רחוקים, שעה שהעניין העומד על הפרק הוא סבירות החלטת ההקפאה.

עוד טוענים העותרים כי המשיבים לא ביקשו לצרף את האוניברסיטה בעתירה שהוגשה לבית משפט זה לאחר העתירה בעת"מ 1293/09. האוניברסיטה לא הייתה, אפוא, צד, לא בעתירה הנוספת (עת"מ 35209-06-11) ולא בערעור שהוגש עליה לבית המשפט העליון (עע"ם 2055/12 הנ"ל). בנוסף טוענים הם כי האוניברסיטה עצמה הייתה מודעת להליכים נשוא העתירה הנדונה עתה, ולא ביקשה להצטרף אליה.

לבסוף טוענים הם כי רק אם תידחה טענתם לפיה לב העתירה הוא בשאלת סבירות החלטת ההקפאה או אז יהיה אולי מקום להורות על צירוף האוניברסיטה, ואם כך, יהיה מקום להורות על צירוף גורמים נוספים כגון משרד ראש הממשלה.

מכתב התשובה עולה כי בעקבות האמור בפסק דינו של בית המשפט העליון החליט מנכ"ל משרד הבריאות שלא לעמוד עוד על הדרישה להכרת המל"ג, אולם על האוניברסיטה להודיע על פיצול בפועל, ולאשר כי המוסד הפועל בשטחי הרשות הפלסטינית הינו מוסד עצמאי שאינו קשור בטבורו לפעילות המוסד בישראל. עוד עולה, כי בין משרד הבריאות לבין האוניברסיטה מתקיימים מגעים לעניין נוסח ההודעה שתודיע האוניברסיטה, ואלה טרם הבשילו לכלל הסכמה.

לענייננו, היינו סוגית צירוף האוניברסיטה כצד, חשוב לציין כי בעקבות עמדתו החדשה של המשיב, שהובאה לידיעת האוניברסיטה בכתב ביום 18.2.13, דחתה האוניברסיטה עמדה זו במכתב מיום 19.3.13, וטעמיה עימה. בעקבות זאת, פנו העותרים, באמצעות בא כוחם, לב"כ המשיבים, והודיעו כי ינסו לשכנע את האוניברסיטה לשנות את עמדתה. לפיכך התבקש משרד הבריאות לעכב את התייחסותו להודעת האוניברסיטה עד לאחר קבלת הודעה מעדכנת.

והנה, ביום 29.5.13 התקבלה אצל המשיבים טיוטת תשובה מאת ב"כ העותרים, בצירוף התייחסותו, ולפיה "נוסח זה אם ייחתם אמור להיענות בתשובה חיובית ללא הסתייגות כלשהי". אלא שהאוניברסיטה הסתייגה מן הנוסח האמור והודיעה כי אינו על דעתה. בעקבות זאת התקיימו עוד שתי פגישות רמות דרג במשרד הבריאות עם נציגי האוניברסיטה, ובכללם עם נשיאה, פרופ' סרי נוסייבה. הפגישה הראשונה, מיום 24.6.13 התקיימה אצל מנכ"ל משרד הבריאות והשנייה, מיום 23.7.13 התקיימה אצל שרת הבריאות. הקשיים שרואה האוניברסיטה בחתימה על הודעת הפיצול המוצעת הוצגו, וסוכם על הצדדים כי הגורמים המוסמכים מטעם המשיבים יגבשו טיוטה שתועבר לחתימת האוניברסיטה. כאמור, טיוטה כזו טרם גובשה והמשיבים עדיין שוקלים את עמדתם.

מן האמור לעיל עולה, כי ב"כ העותרים עצמו לקח חלק בניסיונות לנסח טיוטה שתאפשר את השגת ההסכמה הנדרשת בין האוניברסיטה לבין המשיבים, והראה בכך את מידת הרלוונטיות שיש לעמדת האוניברסיטה בסוגיה שלפנינו, הלא היא סבירות החלטת ההקפאה (על השינויים שחלו בעמדת המשיב בעניין).

עוד עולה מן העובדות, כי האוניברסיטה עצמה, בניגוד לעמדתה בעתירה הראשונה בעניין, מעוניינת לנקוט עמדה, ואף תומכת בעמדת העותרים.

בנסיבות אלה איני סבורה כי צירופה של האוניברסיטה יסרבל את ההליך שלא לצורך, ומסקנתי היא כי יש להורות על צירופה כמשיבה.

האוניברסיטה תגיש כתב תשובה עד ליום 6.2.14, והדיון בעתירה יתקיים ביום 16.2.14, בשעה 10:30.

המזכירות תמציא את העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ה' שבט תשע"ד, 06 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.